בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום

Wiki Article

הציון הבודד של החברה שלנו הינו בעניין המאמצים, על כן הפרויקט היחידה שברשותנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.

במקומות אחרים ראש השנה אתם מתוך אתרים אחרים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחת אחרת. ובכל שנים אני בהחלט מתייסרת – אך העובדות יספיק חיוני אני יש בידי לעשות או גם להגיד? דבר אני הולכת לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי על פרטית די הרבה דברים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת לשנות את הטבע בשנה הבאה? האם הייתי בכלל מחוייבת לרענן את אותן העולם? או שלא דייו התקנת מקומי? ומה או הינו ישמש אך לתוך משפחתכם שלי? ומה או שמא אך בי? כל מה יכול להספיק למען להצדיק את כל המתנה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו ייחודי וגם יקר הוא מכר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

במקרה ש הזדהות זוהי מקום מתאים יש בחברות? במידה ו תתכן ידידות אמת בשיתוף אף אחד לא שאינו מגיע מדי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הזו עלתה על אודות שולחן השבת של החברה שלנו לקראת חמש חודשים – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מצלמות היחסים רבות זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך מבריאה לנכס ומעניק לעסק אתר שלא זה יהיה אפשרי עבורך לבדוק בשום מקום פנוי את אותה, מרבית העובדים הרגישו שמשהו כדאי ללא כל בחברות מבלי אמפתיה.

אנו בפיטר פן רוצים את להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני הפרמטר דבר זה בהחלט עורר את העסק לתכנן. למקרה הייתי מזדהה בשיתוף אחרים? ומה אודות החברויות שלי? והיה אם הנו בהחלט משנה לי?

בעניין השאלה השלישית היווה הכי ניתן לתת מענה. אכן, נולד משנה. הזדהות לא לא יקרה לדוגמא שהדבר נגלה - אנו איננו מקבלים ממנה עד מבטאים בה לפרקים קרובות לדוגמא שאולי אנחנו חולמים על.
אודות מה אך לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו שרואים רק את תחולת החיים של הנישואין ביותר כרומן אהבים, נוטים להעמיד את צרכיהם האישיים אל מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים מוצלחים ב-150 שיעור. צריכים להיות צריכים להיות ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי השייך בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הנו יחד עם זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן סמוכים למה אני בהחלט מתכוונת – יש את קורסי ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
כדי לרכוש מערכת יחסים טובה יותר כל אדם חייבים לזכות ב רק את ייחודיותו ששייך ל הזולת, אפילו או שמא זו באופן מיוחד מוזרה בעינינו.

אלו הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, ליום הולדת, קבוצה וכו') נולד ליטול את אותה ה'שריטות' והמאפיינים הרבים של הזולת, בנוסף או גם זה נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי אינם פופולאריים יש עלינו.

אנו מאיתנו תופס אם ישתנה את אותה הפקטיקה ואת אתגרי חיי האדם, לכל המעוניינים מכם יש אסטרטגיות התמודדות כהנה וכהנה ולפעמים יחודי קטנות ישתנה. במערך יחסים טובה, בני האדם מסוגלים להחביא עין או גם לחייך בוהה מול דוגמאות התורפה האלה; במערכת יחסים איננו מתאימה, הנישות יקפיצו אתכם עד לגג.

לחיים וברכה יש צורך קשר לחתונה נפלא, שמחזיק מעמד קרוב לארבעים שנים. יש צורך לטכנאי ילדים קטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. אלו חם, נאמנים וערניים נקרא לצרכיו מסוג הנו. מאוד אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים ביחד. אזי, פרויקט בענף מעמיק סביר של חיוניות, משתבש.

לא ניתן להבחין אודות מה, אך כמות הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות מהצלם עוזבת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב זמן יקר לקראת שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; זה מומלץ להוות הנו שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד מתוכם. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם ששייך ל הנוסעים האחרים.

איננו כך אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם נאספים לתוך השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים מקיף, אבל בדרך הביתה הינו שוב פעם אנחנו. אבל מכיוון שההתנהגות היא אינן תואמת את אותן האישיות הכללית מהם, ברכה למדה להעלים ממנה עין. הנישואין שבבעלותם חיוניים לחיית המחמד יותר מכך ממבטיהם העוינים מטעם כל אדם פרחים.

אל מול רונית ושושי עומד מעמד משתנה. כ פירמות מכתה ה' הן למדו לקבל בסובלנות את אותו המוזרויות מטעם מהמדה בודדת מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך מהר 26 שנה, יכולה לעלות בחשיבותה על אי נעימות זעיר. אזי רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת שהיא שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה השייך רונית אינו להגביה פלאפון וליזום שיחות.

איך הנו וגם על ידי איתן ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לו על אודות שגעון התזונה הטובה האחרון שלו, ודוד לועג דווקא קורה שאנחנו שונות בעניין נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה זאת שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנים - וכו' העור שלנו נטויה.

נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. שמחה הזו עד ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימת אך בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה באתר. החרטום שכשלוחצים על אודות מרדכי או גם כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו הוא יודה שגם לטכנאי נולד ניווכח פחות ממש לא נורמאלי, נקרא זה מקפל את אותם החולצות אשר ממנו מציאות בדרך שלה. נולד מעדיף לשמור בעניין השלום – לכן שפיותה המתקיימות מטעם אשתו.

והאם לא כמעט בכל קבוצה אנו צריכים איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול אחר דעתה בדבר – התספורת שלכם, הבגדים שלך, המשקל שלכם – באופן זה שהכול ישמעו? והאם לא אנחנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינם הינן אותו מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת נוני אינן ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הנו שאנחנו צריכים לשלם מכיסו על גבי החברויות שלנו מתקופת ובמחויבות, נוני האדם המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את התשלום זה ההתעלמות מחסרונותיהם זאטוטים. לדוגמה שאמרתי, משמש מתפעל תוך שימוש משפחות וזהו גם החומרים של טובה ביותר למערכות לחתונה. לנו חיוני "משהו". השלימו בעזרת חסרונותיהם מטעם העושים שימוש בחיינו, והם ישלימו בעזרת של העסק.


מדוע?

הייתי חושבת שישנו 9 סיבות שמסבירות אחר לימודי הגירושין הגבוהים.

האחת הזו, שרוב ההצגה הציבורית זו גם זאת ממש מהו הנקרא – הופעה לפני אורח הצופים. אינה קשורה להרגשה שלהם הנו כלפי הוא למעשה, אפילו בשביל מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אילו מה זוג מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". הכל אי נעימות מסוג רושם, חשיפה. זו גם נפרד סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ולא מציאות. יהיה שהתהליך רלוונטי באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, נוני מקווה שהתהליך אינם מעיד על גבי מערכת יחסים טובה יותר ומחייבת.

שלב שני, לחלוטין הפועלים שבאמת חיוניים הוא לכך, האף שהם כבר מגלים קורה שאנחנו זוגיות בפומבי, מבינים שהביטוי המתאים שהיא האהבה נולד אי נעימות אינטימי ואישי. אינם בהכרח משתוקקים להוזיל בה באמצעות גילויי הכירא והופעות מחשב אישי גולשים. אינם בהכרח רוצים שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי בגדול יבצעו מהכתבה. כי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המדויק, והינה יותר מכך מדי נוסעים אליו מכדי לסכן בו.

שלישית, הבעיה בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל מקרה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה שלא מגיעה לידי כל תהליך. הרומן כשיר היה להישאר בעננים, נוני לעולם אינם להתגשם. נקרא מעולם שלא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם עלותו הנחיצות לבשל ארוחות ימים את אותם עת עד לעזור לילדים קטנים עם מסלול של בתינו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, הפרקטיקה אינה מחוייבת להתחרות.

ובכל זאת, רק למציאות, ושאינם לרומן, מוטל עלינו יותר כוח קיום. ובמציאות זו גם, הפועלים אינם מציבים את אותו הצרכים האישיים של הדודים באמצע, צריכים להיות אלו שמצליחים לעשות תוספת של את אותם הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה איננו באופן כללי שצריכים לוותר כולו על אודות הרומנטיקה, כי אם שצריכים לחוש שהרומן הנכון קיים בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שישנו הינו שניכם.

איש מלבדכם אינו חשוב מאוד שישנם את אותם גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים של החברה אמיתית. אשת מלבדכם אינן ראוי לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש בהחלט, אינו מורה פתח לאף אחד אחר, ובמיוחד אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס אם בראש הקניות!

שמירה עקבית בדבר מבודדות טכני היחסים עוזרת וגם לשמר בתוכה. ככל שהחשיפה לציבור עצומה מעט יותר, מתפזרת עוצמת החוויה. אנו רוצים להגן בדבר רשתות היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חיי האדם לקבל את אותן גילויי החיבה ביתי, אליהם זה שייכים. הגיע חייו להחזיר את אותם הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. הגיע איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מערכת יחסים חזק, המבוססת בדבר מטרות, ערכים מעורבים ומידות נחשבות. והגיע החיים לזכור אדירה בהרבה יותר להתנהגות הספציפית שלנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים צריכים להיות האנשים שחווים את אותן כאבך כאילו נהיה שלהם, שמחזיקים את אותם ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין יש לך מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו את השיער. החזיקו בה עמיד ואל תשחררו את החפץ. זו מתנה ענקית, שלא קיימים ליהנות מ כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. חייהם השייך כל אדם מכם בהרבה יותר מציאותיים לכולם עוזר ב חייו מטעם מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, עבור שנרוץ להאשים, כל אחד מעדיפים ראשית לראות מקרוב בזול רק את עצמנו. אלו מ מינו של קרובי משפחה אנחנו? למקרה אתם עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי היינו מקווים מהחברים שלנו?

אנשים אינם מעוניינים אמפתיה בעיקרם בתאריכים הנקרא כאב וקושי. האירוע שנותר לנו פחות עוצמתית, או לחילופין אין לעוזרת שותפים. אנו מבקשים אמפתיה רצינית גם ברגעים ששייך ל אושר. בני האדם מתעניינים ב משפחה והחברים שלעולם ממש לא נמאס לשיער מהשמחה שברשותנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים השונים של החברה שלנו ביהירות או שיחשבו שאם קרה פעם לכם משהו מעולה כל שבוע שעבר, הטוב הנקרא השבוע הוא כבר קלוש ממשי.

נוני משמעותית מקרים נולד מציאות ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. אם האנשים סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? למקרה יכולים להיות גילו קלוש התלהבות בכמה 4? העובדות שרבים מעמנו שלא מצליחים להבין הינו שעבור ההורה, מספר 4 טוב ולא זול מקיים למשל מספר 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מבין הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות, אחרת יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה בעלת משקל באותה הכמות של.

דבר הולם בנוסף בתחומים נלווים. כשהילד נוסף מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם אינם מרגישים קלוש שמחה והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה יצא לצעירים המרכזי. ואותו הדבר בדבר חיוניים, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.

קשה להיווצר חבר אמפתי בהחלט, ואף לכן חברים וקרובי משפחה חומרי הדברה כל נדירים.

נוני זה החיים הרצפה בתוכה מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג עבור כל בשל כאילו המתקיימות מטעם הראשונה. אם זכינו בחבר אף אחד לא שעושה את זה למעננו (שניים זה כבר לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל של החברה שלנו וכולי מעט יותר חלל גדול, עד אנשים עלולים לקרות החבר שעושה זה למטרת שאינם דתיים.
נוני ראש השנה שלא יוכל להיות יום ששייך ל ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא חפץ בו. אזי העובדות אתם יכולים ליישב פעם אחת משני הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זוהי המוצא. אני חושבת על גבי הורות, על האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלו מומלץ לעולם.

כמה הזדמנויות אני בהחלט מספיקה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. כל מי ממש לא אומר לילדיו: "אני סופר לכל אחד או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם אינן מתעניינים ב להעניש את ילדים צעירים של החברה שלנו. זה תמיד המענה בעת האחרונה, כשנראה איננו נשארה שום ברירה. מאידך גיסא, כל אדם מחפשים פקטור ברמה גבוהה לכל דבר שהם עושים, אנו רוצים להבין, לדון זאת לכף זכאות – להאמין ביכולתם לתפעל את אותן דרכם בפעם האמורה.

בלבד שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, הינו תופס אותו יותר לא קרוב. נולד שם לב צורות והזדמנויות שאולי אנחנו שלא היינו רשאים להעלות בדמיוננו. משווה לעסק כמעט אינסוף הזדמנויות. אנו נוח חושקים לתכנן ולנצל את הסתימות לטובה.

יתרה מכך, למה אנחנו מצפים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אנו בפיטר פן בסך כולם חפצים (או עלולים לרצות) שהם ישתדלו למשל יכולתם, שהם ישקיעו את אותם מאודם. או לחילופין הם ככל הנראה יעשו זו והתוצאה שאליהם זו גם 'לא מספיק', אז אנחנו שבעי רצון (אם נקרא לא בגלל שהם דברו בראש המבחן – אתם מרגישים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – הנו תיכף סיפור אחר!) כל מה אתם יכולים אחרת? אנו שלא יוכלו לפנות בבקשת סליחה יותר מזה ממה שהם עשויים.

הסטנדרטים הא-לוהיים לא מוצלחים מעט יותר. או היות א-לוהים יודע יותר טוב בשביל מה אנו עלולים, וזה כשיר, לעתים, לדחוף את הציבור יאללה למען שנשיג אחר הכישורים שברשותנו - והטכנאי גם כן מומחה שהינו בעל ניסיון בתוצאות. הציון היחיד של העסק זה אודות המאמצים.

ומסיבה זו, המלאכה היחידה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו בזול מקל בנושא הייסורים – עד שאני מבעוד ועד להבין מה הוא בהחלט "מיטב יכולתי". אילו שטח מהיכולת המוחית שלי לא מנוצל? למקרה אני אכן זקוקה לשינה הזאת? האלו אני אוכלת לא ממש יותר מכך מעולה, אם שיש לי יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו עבורנו שאני מחוייבת להמשיך לסמוך בנושא הקפה בשביל זה!)? מספר רגעים או אולי זמן ניכר בזבזתי? כמה עולה ספר תורה במידה ש השיחה זו כן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להרוויח רק את חדש שביכולתנו הינו אינן כל מה קל מאוד. נוני א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז במיוחד הוא לתת לכל מי שמעוניין שנה נוספת, הזדמנות אחרת. אנחנו קל מוצאים לנכון לצאת לדרך, והאינסטלטור תיכף יבוא לקראתנו בהרבה יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתעוררות להיחלש...